לקראת כל שיעור צ'י קונג במטמון של הדרקון אני מנתח טקסט שמתחבר לתרגול
ומתוך הטקסט, במהלך השיעור, אנו מיישמים כוונה בתנועה
וכך מפנימים הבנות ישירות בגוף ומשם אפשר לתת לזה להדהד לחיים.
לאחרונה בחרתי לקחת כל שיעור פרק מספר הטאו (דאו דה צ'ינג) לפי סדר הפרקים בספר.
תרגול הצ'י קונג התפתח על ברכיה של הפילוסופיה הדאואיסטית
ולכן מצאתי שכל רעיון ששלפתי מספר הדאו ניתן ליישם גם בתנועה
ודרך זה לעודד עוד רבדים של התפתחות.
בשיעור האחרון הגענו לפרק 10 – והנה חלק מהטקסט
"להתבונן בנשימה
ברכות ועדינות
וכך ללמוד להיות כתינוק
לשמור את המים העמוקים שקטים וצלולים
כך שישקפו כמו מראה מסתורית
להוליד ולטפח,
ליצור חיים בלא להחזיק בהם,
לפעול בלא לצפות להכרת תודה
להוביל בלא לשלוט
זהו הכוח המסתורי"
ואוו
פרק עשיר בתובנות וביישומים לתרגול ולחיים
מה שלא הבנתי מכאן זה איך אני מיישם בתרגול
"לפעול בלא לצפות להכרת תודה"
איך אפשר לחבר את זה לצ'י קונג?
זו הנחיה נפלאה לחיים אם כי לא תמיד פשוטה לביצוע.
חשבתי לעצמי:
כמה אנרגיה אני מפסיד כשאני מצפה להכרת תודה,
כל כל הרבה כאב וסבל נוצר כשאנחנו מצפים לתודה או להערכה ממישהו ולא מקבלים אותה.
וכשאני מצליח לפעול בלי לצפות להכרת תודה
אני קודם כל יכול ליהנות יותר מהפעולה,
לפעול בשביל הפעולה עצמה ולא בשביל תגמול,
כך אפשר להיות יותר נוכח בפעולה.
לעשות בשביל העשייה
וכך גם מנטרלים מראש עימותים או אכזבות.
ואם יש פעולה שאני מרגיש שאני לא יכול לעשות אותה בלי לצפות לקבל תמורה
אולי עדיף במקום זה לתרגל אי עשייה עד שתופיע הדרך המתאימה . . .
בעיני זה נפלא
ועכשיו איך מתרגמים את זה לצ'י קונג
כך שנוכל להפנים את זה דרך הגוף?
לנוע בלי לצפות לתודה מהגוף
לתרגל לא כי אני חייב או כי אני רוצה להתפתח
אלה כי אני נהנה מהתנועה עצמה,
נהנה מהמתנה שאני נותן לעצמי.
זמן שמוקדש לתנועה עדינה, חקירה ומשחק
גופני אנרגטי ותודעתי
בשיעורי צ'י קונג כששואלים אותי –
איך אני יכול לדעת אם אני עושה את התנועה נכון
יש לי תשובה כמעט קבועה
אם אתה נהנה מזה – זה נכון
ועם הזמן גם ננוע יותר מדוייק.
להנות (להגיע הנה) זה הבסיס
לסיכום:
צ'י קונג הוא לא כמו ללכת לאימון בחדר כושר
כדי שהגוף יגיד לנו תודה בהורדה במשקל או בשרירים מנופחים.
צ'י קונג היא אמנות תנועה שנעשית בקשב ובהנאה
בלי לצפות להכרת תודה
(יש מצב שהיא תגיע בצורה של חיוניות, הרמוניה ובריאות
אבל כדי שזה יקרה כדאי לשחרר את הציפיה ולמצוא את הדרך להנות)
והלוואי שדרך הגוף נוכל לתת לכל העושר הזה להדהד
דרכנו בכל רגע ורגע
"ליצור חיים בלא להחזיק בהם,
לפעול בלי לצפות להכרת תודה
להוביל בלי לשלוט
זהו הכח המסתורי"
באהבה אינסופ…..אלי
ליצירת קשר מלאו את הפרטים בטופס הבא ואחזור אליכם בהקדם
לקראת כל שיעור צ'י קונג במטמון של הדרקון אני מנתח טקסט שמתחבר לתרגול
ומתוך הטקסט, במהלך השיעור, אנו מיישמים כוונה בתנועה
וכך מפנימים הבנות ישירות בגוף ומשם אפשר לתת לזה להדהד לחיים.
לאחרונה בחרתי לקחת כל שיעור פרק מספר הטאו (דאו דה צ'ינג) לפי סדר הפרקים בספר.
תרגול הצ'י קונג התפתח על ברכיה של הפילוסופיה הדאואיסטית
ולכן מצאתי שכל רעיון ששלפתי מספר הדאו ניתן ליישם גם בתנועה
ודרך זה לעודד עוד רבדים של התפתחות.
בשיעור האחרון הגענו לפרק 10 – והנה חלק מהטקסט
"להתבונן בנשימה
ברכות ועדינות
וכך ללמוד להיות כתינוק
לשמור את המים העמוקים שקטים וצלולים
כך שישקפו כמו מראה מסתורית
להוליד ולטפח,
ליצור חיים בלא להחזיק בהם,
לפעול בלא לצפות להכרת תודה
להוביל בלא לשלוט
זהו הכוח המסתורי"
ואוו
פרק עשיר בתובנות וביישומים לתרגול ולחיים
מה שלא הבנתי מכאן זה איך אני מיישם בתרגול
"לפעול בלא לצפות להכרת תודה"
איך אפשר לחבר את זה לצ'י קונג?
זו הנחיה נפלאה לחיים אם כי לא תמיד פשוטה לביצוע.
חשבתי לעצמי:
כמה אנרגיה אני מפסיד כשאני מצפה להכרת תודה,
כל כל הרבה כאב וסבל נוצר כשאנחנו מצפים לתודה או להערכה ממישהו ולא מקבלים אותה.
וכשאני מצליח לפעול בלי לצפות להכרת תודה
אני קודם כל יכול להנות יותר מהפעולה,
לפעול בשביל הפעולה עצמה ולא בשביל תגמול,
כך אפשר להיות יותר נוכח בפעולה.
לעשות בשביל העשייה
וכך גם מנטרלים מראש עימותים או אכזבות.
ואם יש פעולה שאני מרגיש שאני לא יכול לעשות אותה בלי לצפות לקבל תמורה
אולי עדיף במקום זה לתרגל אי עשייה עד שתופיע הדרך המתאימה . . .
בעיני זה נפלא
ועכשיו איך מתרגמים את זה לצ'י קונג
כך שנוכל להפנים את זה דרך הגוף?
לנוע בלי לצפות לתודה מהגוף
לתרגל לא כי אני חייב או כי אני רוצה להתפתח
אלה כי אני נהנה מהתנועה עצמה,
נהנה מהמתנה שאני נותן לעצמי.
זמן שמוקדש לתנועה עדינה, חקירה ומשחק
גופני אנרגטי ותודעתי
בשיעורי צ'י קונג כששואלים אותי –
איך אני יכול לדעת אם אני עושה את התנועה נכון
יש לי תשובה כמעט קבועה
אם אתה נהנה מזה – זה נכון
ועם הזמן גם ננוע יותר מדוייק.
להנות (להגיע הנה) זה הבסיס
לסיכום:
צ'י קונג הוא לא כמו ללכת לאימון בחדר כושר
כדי שהגוף יגיד לנו תודה בהורדה במשקל או בשרירים מנופחים.
צ'י קונג היא אמנות תנועה שנעשית בקשב ובהנאה
בלי לצפות להכרת תודה
(יש מצב שהיא תגיע בצורה של חיוניות, הרמוניה ובריאות
אבל כדי שזה יקרה כדאי לשחרר את הציפיה ולמצוא את הדרך להנות)
והלוואי שדרך הגוף נוכל לתת לכל העושר הזה להדהד
דרכנו בכל רגע ורגע
"ליצור חיים בלא להחזיק בהם,
לפעול בלי לצפות להכרת תודה
להוביל בלי לשלוט
זהו הכח המסתורי"
באהבה אינסופ…..אלי
