האם יש מחשבות רעות?
האם יש רוע בעולם?
האם יש טוב?
החכם הסיני יגיד לך שאין הבדל בין רע לטוב, ואנחנו לא יכולים לדעת לאן תוביל אותנו סיטואציה שנראית לנו כרגע "טובה" או "רעה".
לפי גישה זו אפשר לומר שאין מה לעשות, אם כך או כך הכל אותו דבר למה להתאמץ? למה לכוון למשהו אחד אם התוצאה לא ממש משנה?
למה לכוון? כי אני רוצה, כי יש רצון לעשייה שנובע מאנ'לא יודע איפה (תודעה אוניברסאלית/ אלוהים) אבל הוא קיים, אז אני נותן לרצון להוביל אותי לנסות להתקדם בדרך שנראית לי "טובה" .
כדי שאוכל לנוע ולהגשים את הרצון, עדיף לנטרל את הפחד, הכעס, הקנאה, החרטה, הלחץ.
אני רוצה לנטרל את הדברים "השליליים" האלו כי הם מפריעים לי להגשים את הרצון, הם מפריעים לי לחיות, הם ממש חוסמים את כוח החיים שלי – מוקשי צ'י.
איך הם עושים את זה?
הרגשות והמחשבות האלו פשוט מכווצות אותי, כשאני פוחד או לחוץ התחושה בגוף היא תחושה של כיווץ, כשאני מכווץ אני הופך להיות קטן ונלכד באשליה שאני יישות נפרדת ממה שסביבי: האוויר הטבע, האנשים, זרם התודעה הכללי, הבריאה.
זו לא תחושה נעימה – לא כייף להרגיש לבד.
לעומת זאת הטבע שלנו הוא אחדות, התרחבות, רווחה.
אני רוצה לעודד את התחושה הטבעית שאני גדול, שאני יכול, שאני שייך. זו תחושה יותר נעימה, עם המון בטחון, והרבה יותר קל לנוע ככה.
איך עושים את זה? איך מקדמים את חווית האחדות?
תרגול גופני נכון עוזר לנו להתחבר לרגע ולהשתחרר ממחשבות מכווצות.
תרגול מנטלי עוזר לנו להתחבר לרגע ולהפוך מחשבה מכווצת להזדמנות להתרחבות.
מיה (שם בדוי אדם אמיתי) הייתה אצלי בשיעור אישי היום, היא עוברת את התהליך המשולב DRAGON eternty.
זו הפעם השלישית שאנחנו נפגשים וזו הפעם השלישית שהיא מספרת לי ש בעבר היה לה בית עם גינה יפה והגיע הזמן למכור ולעבור הלאה, והיא באמת מכרה את הבית ועברה למקום חדש ונעים.
אבל בעל הבית החדש עקר את כל עצי הפרי ונטע בטון במקום הצמחים – כי כך זה יותר נוח לו.
בכל פעם שמיה מספרת לי את הסיפור הזה אני מרגיש איך היא מתכווצת, אני מרגיש שהמחשבה/הזיכרון הזה עושה לה לא נעים בגוף.
הצעתי לה להפוך את זה. בכל פעם שהמחשבה הספציפית זו תוקפת אותה להזכר בשיחה שלנו, להקשיב לתחושות הגוף ולחייך – כן חיוך עושה קסמים, מרחיב ומשחרר מתח מכל הגוף, גם אם הוא קטן וגם אם הוא מכני – אתם מוזמנים לנסות עכשיו – פשוט לחייך.
בצורה זו מאיה מגנה על עצמה מההתכווצות והופכת את המחשבה "הרעה" להזדמנות – הזדמנות להיות כאן ועכשיו, הזדמנות לחיוך ולהתרחבות.
נכון – זה קצת מאולץ מהתחלה, אפשר לומר מכני.
אבל מכיוון שזה הטבע שלנו, להיות ברווחה, אז כשאנחנו שמים לב זה חוזר מהר מאוד להיות הטבע שלנו.
מה אני יכול להמליץ לכם היום.
שימו לב, אם יש מחשבה, זיכרון או פחד, שתוקף אתכם לעיתים ומכווץ אתכם, עושה לכם לא נעים בגוף, זו הזדמנות לאתר אותו, לסמן אותו, ובכל פעם שהוא מופיע להשתמש בו כתזכורת, לחייך,ולהמיר אותו למחשבה מרחיבה לתחושה נעימה של חיוך בכל הגוף.
זו אלכימיה אמיתית! לקחת קש להפוך אותו לזהב.
